למה אנו מכניסים את החיממים שלנו ל“מבחן עינויים“
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, טיפות מים ישירות על המכשיר, והטמפרטורות יכולות לעלות מטמפרטורות קרות מאוד לטמפרטורות גבוהות מאוד בתוך דקות.
אם אתם מחפשים דירוג IP65, זו נקודת התחלה טובה. אך חסימה עמידה למים ביום הראשון אינה שווה לחסימה שעדיין תפעל לאחר שלוש שנות שימוש קפדני. לכן אנו לא סומכים רק על המפרטים – אנו מנסים לבדוק את החיממים שלנו במעבדה לפני שהם יוצאים מהמחסן.
הצד ה“ערמומי“ של הלחות
העניין עם דירוג IP65 הוא שהוא מונע חדירת אבק וטיפות מים. אך הוא לא בהכרח מונע חדירת אדי מים.
לחות היא גז, והיא סבלנית. עם הזמן, היא יכולה לחדור דרך החסימות בתהליך שנקרא חדירה. כשהאדים חודרים פנימה, הם נשארים על גבי רכיבי החימום ועל טרמינלי החשמל. זה יכול לגרום לחמצון או, גרוע יותר, לקצר חשמלי.
כדי למנוע זאת, אנו שם את המכשירים שלנו בחדרים עם לחות גבוהה, ומבדקים אותם באופן תמידי. אנו מחפשים כל סדק קטן שדרכו החשמל יכול לחדור. אם החסימות נכשלות במעבדה, זו כישלון. פשוטו כמשמעו.
בעיית ה“נשימה“
למנורות אינפרא-אדום יש טמפרטורות גבוהות מאוד, במהירות. כשהחיממer פועל, המארז שלו מתרחב. כשהוא לא פועל, הוא מצטמק.
ניתן לחשוב על זה כעל תהליך “נשימה“ של המכשיר. תהליך ההתרחבות והצמצום התמידי יוצר לחץ רב על החסימות של הגומי. אם החסימות אובדות את הגמישות שלהן, אז הדירוג IP65 כבר לא תקף. אנו משקיעים הרבה זמן בבדיקת נקודות החיבור של החוטים ושל המנורה, כי אנו מעדיפים שהחסימות יכשלו במעבדה ולא בחדר האמבטיה שלכם.
מציאת הנקודה האידאלית
אתם עשויים לחשוב שהפתרון הוא פשוט לחסום הכל בצורה אטומה. אך יש כאן בעיה. אם תחסמו את המכשיר יותר מדי, אתם תכלאו את החום בתוך המארז. כך תפתרו את בעיית הלחות, אך תגרמו לקצר חשמלי בחוטים הפנימיים של המכשיר.
זו בעיה של איזון. אנו משקיעים הרבה זמן בשיפור העיצוב של המכשיר, כך שהוא יהיה עמיד למים, אך עדיין יוכל לפלוט מספיק חום כדי להישאר קר. אנו לא מעוניינים במפרטים יפים שנראים טובים לחודש אחד בלבד; אנו רוצים מכשיר שיפעל באופן סדיר במשך שנים רבות.