שמירה על בטיחותם של מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל יבשותו)
שימוש במחממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה הוא דבר מסוכן אם לא נוקטים באמצעי זהירות. בחדר האמבטיה יש אדים, טיפות מים ולחות גבוהה כל הזמן. בסביבה כזו, כל פער קטן בבידוד החשמלי אינו רק פגם טכני – זו סיבה פוטנציאלית לשוק חשמלי קשה.
לכן אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לוודא שהחשמל נשאר במקומו הנכון.
למה הלחות היא האויב?
אדי המים יכולים להגיע לכל מקום. הם מוצאים את הסדקים הקטנים במעטפת המכשיר ונשארים על הקצוות החשמליים. כשזה קורה, בעצם נוצר “גשר” שמאפשר לחשמל לעבור מהרכיב החיוור למסגרת המתכתית. זה לא טוב.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בבידודים מסוג סירמיק ובחומרים עמידים בפני חום. זה נשמע טכני, אך בעצם מדובר בחומרים שמים לא יכולים לפגוע בהם. אפילו כשחדר האמבטיה חם מאוד (לחות של 90%), הבידוד עדיין עומד בתפקידו.
בניית “חומת הבטיחות”
אנו לא פשוט מדביקים סרט על החוטים וזהו. אנו משתמשים בחוטים עם בידוד כפול ובחומרים עמידים בפני חום בנקודות החיבור, כדי לאטום הכל היטב.
החוטים צריכים לעמוד בהרבה לחצים – הם מתחממים ואז מתקררים שוב ושוב. רוב המעטפות הפלסטיקיות נהיות שבירות לאחר זמן מה, ואז הלחות יכולה לחדור פנימה. אנו משתמשים בבידודים מבוססי סיליקון, כיוון שהם נשארים גמישים, לא משנה כמה פעמים מפעילים את המכשיר.
אנו גם שומרים על החלקים הפנימיים של המכשיר בנפרד מהחלקים החיצוניים. כל מכשיר עובר בדיקת דליפות. אם הזרם גדול מ-0.75 מילי-אמפר, המכשיר לא יוצא מהמפעל.
הקשיים
יש גם חיסרון: בידוד טוב דורש הרבה מקום. אי אפשר פשוט להקטין את גודל המכשיר כדי שיראה יותר יפה – אחרת עלולה להיות סכנה של שוק חשמלי.
אם אתם חייבים מכשיר קטן, תצטרכו להסתפק בהספק נמוך יותר. זו הדרך היחידה למנוע את הרס הבידוד עם הזמן.
עוד עצה: אנא, השתמשו במפסק GFCI. גם עם הבידוד הטוב ביותר, חשוב להיות מוגנים גם מבחוץ. זו שכל הגיונית כשמערבבים חשמל עם מים.