העברת חום למקומות החשובים באמת: אור אינפרא-אדום בעל גלי אור קצרים בתנורי אדים
רוב תנורי האדים פשוט מעבירים אוויר חם בתוך התנור. זה כן עובד, אבל יש לכך בעיה – כאשר יש הרבה לחות על פני המזון, נוצרת “מחסום” שמונע מהחום לחדור פנימה. כתוצאה מכך, החלק הפנימי של המזון לא מתחמם כלל, בעוד שהחלק החיצוני כן מתחמם.
זה בדיוק המקום בו נכנסים לתמונה נורות אינפרא-אדום בעלות גלי אור קצרים. במקום לנסות לחדור דרך קיר האדים, נורות אלו שולחות אנרגיה ישירות דרך הלחות שעל פני המזון. האנרגיה פוגעת ישירות בחלק הפנימי של המזון. התוצאה? חלק חיצוני מבושל היטב, בעוד שהחלק הפנימי גם הוא מבושל. לא יותר מזון רטוב.
ההיבטים הטכניים
כשבוחרים נורות אלו, הדבר החשוב ביותר הוא צפיפות האנרגיה שהן מספקות. אנו משתמשים בצינורות קוורץ בעלי הספק גבוה, מכיוון שהם מתחממים כמעט מיד. אם משתמשים בתנורים תעשייתיים עם מחזורי חימום מהירים, אי אפשר לחכות שהחלקים החם של התנור יתחממו בהדרגה.
חשוב לוודא שהמתח החשמלי תואם את זה של לוח הבקרה – בדרך כלל 230V או 400V. אם לא, יהיו בעיות עם המתח בחוטים, ושום דבר לא יעבוד כראוי.
דבר חשוב נוסף: זכוכית הקוורץ אמנם עמידה, אך היא לא בלתי שבירה. אם מדליקים וכובים את הנורות יותר מדי מהר, בלי לתת להן להתקרר, הזכוכית עלולה להישבר. יש לתת לנורות זמן להתקרר.
התקנה
ההתקנה די פשוטה. אנו משתמשים בחיבורים מסוג R7s או SK15, כך שהנורות יכולות להיכנס בקלות לרוב המערכות התעשייתיות. טיפ חשוב: יש להשתמש בחוטי חשמל בעלי עמידות גבוהה לטמפרטורות גבוהות. בידוד רגיל עלול להימס ליד קצוות הצינורות, וזה יוצר בלגן שאף אחד לא רוצה לנקות.
יש גם חיסרון – אם משתמשים בנורות אלו כל הזמן ב-100%, החוטים שלהן עלולים להישרף מהר מאוד. כדי שהנורות יחזיקו מעמד יותר זמן, מומלץ להשתמש בבקר PID כדי לשלוט בהספק החשמלי. זו דרך חכמה יותר לניהול החום. כך ניתן לשמור על החלק הפנימי של המזון חם, בלי שהחלק החיצוני יישרף, והנורות יחזיקו מעמד הרבה יותר זמן.